כמעט שני עשורים לאחר שלקתה בשבץ גזע המוח בגיל 30 – מה ששיתק את יכולתה לדבר – הצליחה אישה מארצות הברית להשמיע מחדש את קולה, בעזרת טכנולוגיה פורצת דרך: ממשק מוח-מחשב (Brain-Computer Interface – BCI), שהופך את מחשבותיה לדיבור בזמן אמת.
המערכת החדשנית, שפותחה על ידי חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי ובסן פרנסיסקו, עוקבת אחרי פעילות מוחית במרווחים של 80 מילישניות ומתרגמת אותה לדיבור סינתטי, הנשמע כמו קולה המקורי של המשתמשת. בכך הצליחה הקבוצה להתגבר על העיכוב המורגש שאפיין טכנולוגיות דומות בעבר.
היכולת של גופנו לתקשר מילים בזמן אמת היא תהליך כה טבעי, שלרוב איננו מעריכים אותו – אלא כשאנו נתקלים בעיכוב, כמו כשמשתמשים במתרגם סימולטני או כששומעים את קולנו בעיכוב דרך רמקול.
עבור אנשים שהקשר בין מרכזי הדיבור במוח למערכת הקול נקטע – כתוצאה ממחלות כמו ALS או פגיעות עצביות – שתלים מוחיים המתחברים לתוכנה מתקדמת מציעים דרך חדשה לתקשר עם העולם.
בשנים האחרונות נרשמו פריצות דרך משמעותיות בתחום תרגום אותות מוחיים לדיבור.
אך מרבית השיטות דרשו לעבד משפט שלם לפני שהמערכת יכלה לתרגם אותו – תהליך שגוזל זמן ופוגע בתחושת הזרימה הטבעית של שיחה.
החוקרים הסבירו במאמרם ש"שיפור זמן ההשהיה של הסינתזה והמהירות של פענוח הדיבור הם קריטיים לקיום שיחה דינמית ותקשורת שוטפת."
יתרון משמעותי נוסף: המשתמשת לא נדרשה לנסות להשמיע קול, אלא רק "לדבר בלב" – כלומר לחשוב את המשפטים.
בכך נחסך הצורך בתרגול פיזי, אשר מהווה מחסום במערכות אחרות, במיוחד עבור אנשים שלא השתמשו בקולם שנים רבות.
במהלך הניסוי, המערכת התאמנה על כ-100 משפטים מתוך אוצר מילים של כ-1,000 מילים, וגם על ביטויים קבועים מתוך מאגר של 50 משפטים.
המערכת הצליחה לתרגם את המחשבות לדיבור בקצב כמעט כפול מזה של טכנולוגיות קודמות – ובאופן שוטף יותר, טבעי יותר ומהיר פי 8 מהמתחרים.
בנוסף, הודות לתוכנה שסינתזה את קולה על בסיס הקלטות מהעבר, נשמע הדיבור שנוצר כמו קולה המקורי.
גם כשהופעלה המערכת במצב לא מקוון (ללא חיבור לאינטרנט וללא מגבלת זמן), היא הצליחה לתרגם אותות מוחיים למילים שלא נכללו באימון המקורי – הישג שמראה על גמישות ויכולת הכללה גבוהה.
אמנם החוקרים מציינים שהטכנולוגיה עדיין לא ברמה קלינית מלאה, ושהדיבור עדיין פחות ברור לעומת מערכות פענוח טקסט, אך קצב ההתקדמות בתחום מעודד ומעלה תקווה לעתיד שבו גם מי שאיבד את יכולת הדיבור יוכל לשוחח שוב – ואפילו בקולו האישי.
המחקר המלא פורסם בכתב העת Nature Neuroscience באפריל 2025.